בשנת 1994 התגייסתי לצבא ושובצתי ליחידת הנחל של גדוד 932 כלוחם חי"ר.
החודשים הראשנים היו קשים, לא פעם שאלתי את עצמי איך יוצאים מהמקום הזה שרק הולך ונהיה יותר קשוח. במהלך חודשי הטירונות אחד המפקדים סיפר לנו שבצבא יש אמלחייה - בית מלאכה שבו מייצרים ומפתחים ציוד שמותאם אישית לחיילים ציוד שכולל ווסטים, מנשאים שפצורים ואביזרים לנשק. היה זה רגע שאני לא ישכח לעולם, ידעתי שלשם אני רוצה להגיע!
החודשים חלפו, לאחר שנה וחודשיים עם סיום המסלול עברתי ליחידת המסייעת של הגדוד למחלקת הדרגון. רכשתי המון חברים והכרתי המון אנשים שהיו המשפחה השנייה שלי, למרות כל הטוב והאהבה לה זכיתי, חוותי דיכאון. רציתי לצאת מהיחידה ולהיות ג'ובניק. לאורך כל תקופת השירות הייתי מצייר, רס"פ המסייעת יעקב ממן הבחין בכישורי פנה למ"פ ואמר לו אם הוא יודע לצייר אולי הוא גם ידע לתפור.
לאחר ארבעה חודשים הועברתי לבית ליד ליחידה עורפית עם בית מלאכה קטן וביחד עם רס"פ מורעל, חזון והמון עזרה מאמלחיסטים של פלחה"ן הנחל ויחידת הצנחנים למדתי לתפור, לתכנן ולפתח ציוד משלים ללוחמי הגדוד והמפקדה.
בתום השרות הצבאי המשכתי לייצר ווסטים ואפודים מותאמים אישית לקצינים, לחיילים ותיקי מטיילים לחברה המשוחררים שהתכוננו לטיול הגדול של אחרי צבא.
